בן שושנה (רבקה-רייזל) ונפתלי, נולד ביום כ"א באייר תרע"ד (17.5.1914) בעיר מונקאץ', צ'כוסלובקיה (באותה תקופה השתייכה העיר להונגריה). למד בחדר ובבית-ספר יסודי ואחר-כך בישיבה של הרבי ממונקאץ'. בעשר השנים הבאות היה פעיל בתנועת "בני- עקיבא". בשנת 1932 יצא להכשרה ושהה חמש שנים בקיבוצים בפרשבורג וקושיצה. עם כיבוש צ'כוסלובקיה על-ידי הנאצים הצליח להימלט ולהגיע לארץ באוניית-מעפילים ב-2.5.1939. עם בואו הצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר פינס ועסק בעבודת השדה, הכרם והפרדס, במחצבת כרכור ובפלוגת-עבודה בגבעת עדה ונתניה, בהן הוכיח את מסירותו הרבה ושימש כסדרן-עבודה. בשנת 1942 החל לעבוד במאפייה. לאחר שנה, עם עלות קבוצתו על הקרקע בגוש עציון, למד שחיטה ושימש כשוחט בכפרו. ער וחדור רגש הבנת הזולת. אחרי עבודת יומו היה מקדיש עתותיו לתורה ולאימוני ה"הגנה", בה היה חבר מאז דרכו רגליו על אדמת המולדת. בשנת תש"ב נשא לאישה אחת מחברות הקבוצה.

בפרוץ מלחמת-העצמאות, תוך כדי עבודתו הקדחתנית כספק-לחם ראשי בגוש עציון, נשא בעול השמירה והאימונים ונפל בעמדה, עם פרוץ משורייני האויב לחצר המשק, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אישה, מינה ושני בנים.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר, עם שאר חללי הגוש, למנוחת עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.